בשבחה של השגרה

נו, אז איך אתם מסכמים את החודש הזה?

אז עברו עלינו, כמו על רוב שטחה של מדינת ישראל, טילים, רקטות ואזעקות.

זה מתבקש שנספר לכם איך זה לרוץ 10 שניות לממ"ד ולא תמיד להספיק, איך זה לנהל את החרדה למול ילדינו, איך זה להיות מאוד יצירתיים, כדי לחשוב על כל הדברים שאפשר לעשות בין 4 קירות במשך ימים שלמים, ואיך זה לנהל עסק בתוך כל זה.

אבל אנחנו רוצים טיפה יותר:

הכתבה הזו היא הרבה יותר מסקירת המצב שלנו במדינה, כאן בקיבוץ בארי, ובשיחות הסלון שלנו.   אנחנו רוצים לשתף אתכם בתובנות שיכולות לנבוע רק כאשר יוצאים מהשגרה.

רצף האירועים האחרונים היה הכל חוץ משגרה: קורונה, אסון מירון, שומר החומות ועוד המון אירועים שקורים בתווך, שאם היינו חים בקצב קצת פחות מסחרר, הם היו תופסים כותרות יותר משמעותיות.

החיים פה ניוירוטים

צילום: פיודור ספיר

וזה בסדר. אנחנו מדינה נוירוטית, עם מצבי רוח מתהפכים ומצב בלתי נסבל של איומים מכל עבר.

אנחנו בקיבוץ בארי עברנו את מאי 2021 כפי שעברנו את אוגוסט 2014 (מבצע צוק איתן), את נובמבר

2012 (מבצע עמוד ענן) ועוד רבים כאלה.

אז מה אנחנו אומרים לילדינו?

שאנחנו כאן! עמידים, בלתי מנוצחים, מלאי סבלנות ויכולת עמידה.

אנחנו מתרגלים את הערכים האלה בקטנות ובגדולות של החיים:  גם עם טווח של 15 שניות אזעקה, שמותירות רבים מאיתנו בסיטואציות בלתי אפשריות וגם למול פגיעות ישירות שמותירות לרוב נזקי חרדה או רכוש.

קבלו תובנה : )

כשחווים מספר כזה של אזעקות, מבינים את יכולתה האדירה של הרוח האנושית לשנות פוקוס בהרף עין כאן ועכשיו. והאמת? זו יכולת עוצמתית שמתרגלת חוסן נפשי.

מי שחווה את זה, יודע: צבע אדום נשמע, בו ברגע חלה שבירה מוחלטת של הגוף והמחשבה מכל מה שהיה שניות בודדות לפני האזעקה, ודקות ספורות מייד אחרי האזעקה – אנחנו חוזרים לשגרה בפעולות ובמיקוד, שאנחנו מתרגלים באדיקות.

החוסן שלנו (ואולי של העם הזה), הוא בדבקות האדירה שלנו במוכר, ברצוי, בראוי ובידוע – בשגרה.

בשבחה של השגרה

פתגם סיני עתיק אומר –"ישמור אותך האל מזמנים מעניינים". ה"מעניין" נתפס כסכנה וזה נכון: כל יציאה מאזורי הנוחות שלנו, מהמוכר והידוע, מתורגמים במוח כסכנה. אדרבה כשמדובר במציאות שנכפית עלינו כמו אזעקות צבע אדום.

דווקא אז, מתגלה השגרה במלוא הדרה – היא זו שמשאירה אותנו שפויים, חדורי מטרה, מחוזקים בתחושת משמעות כדי לעשות, לתרום, לחיות חיים קהילתיים משגשגים ולתרום את הידע, התשוקה והניסיון שלנו לטובת פועלו רב השנים של קיבוץ בארי.

שגרה מייצרת לנו משמעות, מאפשרת לנו עשייה בכל תנאי  – גם הקשה ביותר –  והשגרה היא בסופו של דבר ביטוי למה שאנחנו לא מוכנים לוותר עליו לעולם – תחושת השליחות והמשמעות של כל אחד מאיתנו לחיות, ליצור, לעשות.

קל לברוח מהשגרה כשהנסיבות קשות, אבל אנחנו חושבים שאדם נמדד דווקא ביכולת שלו להיות עקבי ולהצמד ככל שביכולתו לסיבות שגרמו לו לייצר את אותה שגרה.

בתמונה – יצרנו את החולצות האלה להעלאת המורל וכולנו במשרד לובשים אותן. לבשנו אותן בימי הקורונה ושוב שלפנו אותן מהארון…

השגרה הופכת אותנו ליצירתים ומדוייקים יותר…

שגרה בימים של כאוס מחייבת אותנו להיות יצירתיים יותר:

היינו צריכים לחלק את מערך העבודה והשירות, כך שנוכל לעבוד בצורה וורסטילית – מי מהבית, מי באזורים המוגנים במפעל, מי במשמרות ומי תחת הפוגות. 

שגרה בימים של כאוס מחייבת אותנו להיות מדוייקים יותר:

הגדרנו מחדש את ההכרחי והקריטי לקיום השירות שלנו בדפוס בארי. התמקדנו בפעולות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לתוצאות מיידיות, מתוך ידיעה שטיימינג מגדיר בכל פעם את סדרי העדיפויות של אנשים, ארגונים וקהילות. יצרנו מערכים חדשים של שירות בתקופת הלחימה, הכל כדי שאתם  ציבור לקוחותינו, תראו עשייה שוטפת שאינה נפגעה וממשיכה לדהור קדימה.

אז אולי אנחנו לא תמיד מצליחים ליישם את השגרה שכולנו כל כך אוהבים, אבל החתירה אליה הופכת אותנו למי שאנחנו – עקביים, החלטיים, יצירתיים ולא מוותרים.

צוות בארי מאחל לכולנו רגיעה וחזרה לשגרה מבורכת ושפויה.

אודות צוות דפוס בארי

מערכת התוכן של בארי blog
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s