קטגוריה: אורח לרגע

פרק 11: חופש גדול באמת, או: מי ישמור על השומרים על הילדים?

קודם כל ולפני שאשכח, אני חייב להגיד משפט שאני מת להגיד פה כבר כמה חודשים: בחודש הבא הטור יהיה בחופשה. טוב, אתם לא צריכים לקפוץ מהגג עכשיו, זה רק פעם אחת שאני לא מתכוון לספק לכם טור חודשי ואני בטח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | כתיבת תגובה

פרק 10: שביזות יום א', או: האם בקיבוץ הייאוש יותר נוח?

אני יודע שכבר עבר יותר מחודש אבל אני חייב לשאול: איך היה לכם פסח? כלומר – איך היתה חופשת הפסח? ואם למקד את השאלה שלי למה שאני רוצה להגיע אליו – איך היה לחזור לעבודה אחרי פסח???… שמתי לב, וזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | כתיבת תגובה

פרק 9: סיור מודרך בדפוס, או: דברים שאתה יכול ללמוד בפינת הקפה

לדעתי, כיסיתי כבר את כל הנושאים בטור שלי, וסיפרתי כל מה שאני יודע על "מאחורי הקלעים" של דפוס בארי. אבל מה לעשות שכל חודש אני מחויב להביא פה 500 מילים? וואלה, מעייף. אז הלכתי לעשות לעצמי קפה רק בפינת הקפה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פרק 8: איפה אתם בסדר? או: פסח בקיבוץ זה מה שנחוץ

אביב. התקופה האהובה עליי בשנה. החורף נעלם, הירוק מצהיב, עיגולי זיעה חוזרים ומופיעים תחת בית שחיי, והתחושה הכללית היא שמשהו טוב מתקרב. אבל אז בא פסח. דיכאון הפסח הזה, תאמינו לי. כבר כתבו הרבה פוסטים משעשעים בנושא "איפה עושים את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים | כתיבת תגובה

פרק 7: כבר סיפרתי לך כמה רצתי היום? או: יום עבודה מפרך

תמיד כשאני הולך למילואים ומגיע לכל מיני חורים בנגב, אני שואל את עצמי איך מעבירים ת'זמן במקומות משעממים כאלה. כמובן שאם יש לך טאקט, אתה לא הולך לתושבי המקומות האלה ושואל אותם בפנים איך הם לא חוטפים קריזה מהשקט המחרפן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים , , | 2 תגובות

פרק 6 – חמותי רצתה קיבוצניק, או: הטיפוסים שאתה פוגש בעבודה

האמת, מהפגישה הראשונה עם המשפחה של אשתי, היתה לי הרגשה שאמא שלה לא כל כך מרוצה ממני. לקח לה קצת זמן להבין שאני מספיק טוב בשביל הבת שלה, אבל כנראה ככה זה אצל אמהות. רק לא מזמן אשתי גילתה לי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים | תגובה אחת

פרק 5 – חוויות מחיק הטבע האדום, או: הם והכלניות שלהם

אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל אני מאלה שכבר ביום רביעי מתחיל להריח את סוף השבוע, ולא יודע איך זה יוצא שתמיד איכשהו הסופ"ש נגמר באותה הרגשת באסה על זה שעוד פעם לא עשיתי כלום ובכל זאת סיימתי על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים | כתיבת תגובה

פרק 4 – מלחמה שאף פעם לא די לה, או: הם פה בשביל לעבוד

כל פעם שאני צריך לבוא ולספר לכם על דפוס בארי, איך שאני מתחיל לכתוב – אני ישר נזכר במשהו שלא ממש קשור למפעל עצמו, אלא לאנשים שעובדים בו ולקיבוץ הזה שהם חיים בו. הפעם סופסוף החלטתי שלא משנה מה יהיה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | עם התגים , | 2 תגובות

פרק 3 – ארוחת צהריים בקיבוץ, או: תסתכלו עליי, תעשו כמוני

תקציר מה שהיה פה לפני חודש: לפני חודש סיפרתי על המפגש הראשון שלי עם קיבוץ בארי ובסוף אפילו הבטחתי שבפעם הבאה אני ממש הולך לספר לכם מה קורה בדפוס עצמו, כי בינינו – זה מה שבאמת מעניין אתכם. אבל אז … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | כתיבת תגובה

פרק 2 – אין הזדמנות שנייה לרושם ראשון: ראיתי קיבוצניקים מאושרים

תקציר מה שהיה פה לפני חודש: סחבק קיבל תיק לא מהעולם הזה מהבוס שלו, לקפוץ פעם בחודש לדפוס בארי כדי לבדוק את מה שהם מדפיסים שם בשביל לקוחות החברה, ולהשתדל לחזור בחיים. וזה התברר כמשימה לא פשוטה כל כך, אחרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורח לרגע | כתיבת תגובה