פנאי – כי אי אפשר בלי: כרטיס המונדיאל של דפוס בארי – הכרטיס שיציל לך את החיים….

לא יודע אם כבר ראיתם את זה, אבל רצה ברשתות החברתיות עכשיו איזו הלצה שמדברת על איזו מודעה שמישהו פרסם והולכת בערך ככה:  ״…קניתי כרטיס לגמר המונדיאל אבל גיליתי שזה נופל בדיוק על החתונה שלי – אז למי שמעוניין החתונה תערך ב״גן הפקאן״ ביום ראשון 17 ביולי ב19:00 ולכלה קוראים יעלי…״
אז נכון שזו בדיחה, ויש להודות אפילו לא רעה בכלל, אבל אחרי שהוזמנתי לחתונה של חבר בדיוק בתאריך של גמר ליגת האלופות לפני כמה שנים, אני בהחלט יכול להזדהות עם אותו ״חתן״ מהבדיחה למעלה (אגב – הרגשתי מאוד לא נעים להבריז לחתונה של החבר, אבל אח״כ גיליתי שגם האחים שלו לא הגיעו.)…

כי בכל מה שקשור לכדורגל, דעו לכם שאצל רוב הבחורים שאני מכיר, מי יותר מי פחות, אפשר לומר בוודאות ש״עולם הנמלה צר כעולמנו״ כמו שאומר הפתגם הידוע, וכשזה מגיע לאליפות העולם בכדורגל – המחלה מחמירה הרבה יותר.
והקטע הוא שזה לא רק חתונות. המונדיאל הרי מתקיים תמיד בקיץ, והמורות והגננות מקפידות תמיד לקבוע את מסיבת סוף השנה על משחקי כדורגל (תמיד!!!), ואנחנו צריכים להתחיל לריב עם האישה ולחשוב על תירוצים ולזייף אנגינות למה אנחנו לא נוכל לבוא למסיבה של הילדה למרות שהיא רוקדת וזה לא נכון שהילדה פחות חשובה לנו מכדורגל. ולמה חייבים לחגוג לאמא שלה יומולדת שבעים ושלוש דווקא על גרמניה-מקסיקו (יום ראשון 17.6 ב-18:00 אגב) – אם היא הגיעה עד לגיל המופלג הזה היא יכולה לחכות עם היומולדת שלה עוד שלושה שבועות עד שהכל ייגמר. דוגמאות הרי לא חסר, ואם אתן רוצות לעזור ולא סתם להתעלל בנו – יש לי רעיון מצויין בשבילכם. קוראים לזה תכנון:
לא קובעים שום אירוע על משחק במונדיאל!

עד כאן רק הגדרתי את הבעיה – ומכיוון שאיש מעשה אנוכי ולא איזה חרטטן, חיפשתי את הפתרון הכי טוב למניעת מקרים טרגיים כאלה בהם אנשים קובעים אירועים משמעותיים על משחקי כדורגל כל כך חשובים.

אז קחו כמה שניות וצ׳מעו מה היה:
לפני כ-16 שנה (נדמה לי שהיה זה לקראת מונדיאל 2002), הכנתי לעצמי כרטיס קטן בגודל של כרטיס אשראי, עם ריכוז שעות ותאריכי כל המשחקים כדי שיהיה לי תמיד ״בשלוף״. בגלל שבכל דף A4 נכנסים בערך 8 כרטיסים, הבאתי אחד גם לאבא שלי (שהוא הרבה יותר מופרע ממני כשזה מגיע לכדורגל), עוד שניים נתתי לקולגה (גרפיקאית אוהדת ספרד ואנגליה – לא הבנתי אף פעם את מי יותר) ולילדים שלה, ובשאר השתמשתי כדי להוציא לחבר׳ה את העיניים. אני חושב שתוך יומיים הגיע אלי מנהל מחלקת הכרטיסים של הדפוס והודיע לי שלא מעניין אותו כלום ועכשיו אנחנו מדפיסים עוד 1,000 ומחלקים לכל הקיבוץ. מפה לשם הרגשתי שעליתי פה על סטארט אפ גאוני ואוטוטו אני הופך למיליונר ואת המונדיאל הבא אני רואה כבר מהיציע. מה שלא קרה ולא מובן לי למה.
מה שכן, מאז 2002 – לקראת כל טורניר, אם זה מונדיאל או אליפות אירופה בכדורגל, כולם יודעים שברגע שמפורסמת רשימת המשחקים אני כבר אכין להם כרטיס.
עכשיו – אני יודע שיש כל מיני חוכמולוגים שיבואו ויגידו מה הבעיה – תוך שניה אני מסתכל בטלפון ואומר לך איזה משחק יש מתי – אז גם לזה מצאתי פתרון הרבה יותר זריז – שמים את הכרטיס בכיס הזה שיש בחלק מהעטיפות של הטלפון ותאמינו לי – הרבה יותר מהיר לשלוף אותו משם מאשר להתחיל לחפש באינטרנט. גם לארנק זה נכנס יופי וגם לכיס של החולצה – אם אתם חברי מפלגה שהולכים עם חולצות שיש בהם כיסים.
בקיצור – סגרתי לכם את כל הפינות – ואין לכם תירוצים – אלא אם כן אתם ממש לא בעניין של כדורגל (דרך אגב – ראיתי שיצא ״לאשה״ חדש.)… יכול להיות שלחלק מכם ההגדרה שלי לכרטיס כ״כרטיס שיציל לכם את החיים״ קצת מוגזמת, אבל רק תנסו לדמיין את עצמכם מקשיבים למחנכת של כיתה ג׳ מקריאה את החרוזים המטופשים שכתבה במיוחד לסוף שנת הלימודים במקום לשבת בתחתונים על הספה עם אבטיח קר ולראות את משחק הגמר של מונדיאל 2018 (יום ראשון 15.7 ב–18:00), ותראו כמה שאני צודק.

בכל מקרה, אם הגעתם וקראתם עד לכאן אז כנראה שבדיוק אליכם אני מדבר. ואין מצב שלא בא לכם כרטיס כזה. 
אז עכשיו (כן, ממש עכשיו!)  פשוט תרימו טלפון לאיש הקשר שלכם אצלנו ותבקשו ממנו בדחיפות שיפנק באיזה עשרה כרטיסים לכל החבר'ה.