האבטיח הוא אחד הפירות האהובים על הישראלים (וכנראה גם על הפלסטינאים), הוא מסמל קיץ, חופש וים ואין אחד שלא ישמח להתענג על אבטיח ביום קיץ חם. האבטיחים מאז ומתמיד היו אחד הגידולים הנפוצים בשדות הארץ והיו שנים שגדלו גם בשדות בארי. מי שלא פיצח אבטיח בשדה במו ידיו (כמו חקלאי אמיתי) לא יודע מה זו הנאה מהפרי הטעים הזה.
מה שרבים לא יודעים שלאבטיח יש סמליות נוספת ומסתבר שמשני צידי הגדר של עזה
מי שעוקב אחר הפוסטים הפרו-פלסטינים ברחבי העולם מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל", לא יכול שלא להבחין בפרי האהוב שמככב – האבטיח. צבעי האבטיח מזכירים את צבעי הדגל הפלסטיני (אדום, ירוק, שחור ולבן), ואפשר לראות אותו לא רק ברשתות, אלא גם מתנוסס על קירות בתי האבן בעזה ובגדה, מה שמרמז על ההיסטוריה הפוליטית של הפרי האהוב.
השימוש בסמל האבטיח במקום בדגל פלסטין אינו חדש וכבר ב-1967 לאחר כיבוש רצועת עזה, התנוסס ברחבי הגדה והרצועה גרפיטי של אבטיחים. הסיבה לכך הייתה חוק שהעבירה ישראל האוסר על הנפת או הצגת דגל פלסטין. האבטיח שהיה גידול נפוץ באזור הפך לסמל להתנגדות פוליטית וכך, במקום הדגלים הפלסטיניים, בעזה ובגדה ציירו גרפיטי והפכו את האבטיח לביטוי אומנותי. היכן שאין דגלים יהיו אבטיחים.
ב- 1980 ישראל סגרה גלריית אומנות ברמאללה ועצרה שלושה אמנים פלסטיניים באשמה ששילבו את דגל פלסטין ביצירותיהם. הקצין שעצר אותם הבהיר שגם אם היו מציירים אבטיח – הציור היה מוחרם. באופן פורמלי, אמנים וגרפיקאים פלסטיניים המשיכו להפיק יצירות אמנות שונות של אבטיחים – במטרה ליצור גאווה לאומית פלסטינית, וכיום ניתן לצפות ביצירות אלו גם בגלריות מוכרות ברחבי העולם.
משנחתמו הסכמי אוסלו ב-1993 אין יותר איסור על הנפת דגל פלסטין בישראל, והדגל התקבל כמייצג את הרשות הפלסטינית. אבל בשביל האבטיח זה כבר היה מאוחר מדי, והוא התקבע בתודעה כסמל למאבק השחרור. היום בעידן הרשתות החברתיות השימוש בסמל האבטיח כאקט מחאתי חזר להיות רלוונטי והפעם בגלל האלגוריתם.
טיקטוק ומטא (פייסבוק ואינסטגרם) הגבירו את ניטור התוכן שלהם והם מסירים תכני טרור, הסתה ופייק-ניוז. ארגונים ותומכים פרו-פלסטיניים עושים שימוש באימוג'י האבטיח כדי לעקוף את האלגוריתם ולהימנע מניטור תוכן או חסימה. שימוש באימוג'י ספציפי כתגובה בסושיאל-מדיה נקרא Algospeak וזה בעצם הלחמה של המילים: Algorithm ו- Speak.
שימוש לדוגמא שנעשה בסמל האבטיח ברשתות החברתיות לתמיכה בפלסטינאים: יוצרת פילטרים שחברה בתוכנית התגמולים של טיקטוק יצרה פילטר בשם "filter for good" בו נראים אבטיחים על המסך. על כל שימוש בפילטר שלה היא מקבלת כסף אותו היא מעבירה למען "האנשים של עזה".
וכך חזר, או אולי המשיך כל הזמן, האבטיח להיות הכוכב הראשי במלחמת ההסברה והמחאה הפלסטינאית.
ומצדו השני של הגבול (יש שיאמרו בצד הנכון להיות בו) – האבטיח מקבל משמעות אחרת לגמרי.
למי שלא עבד מעולם בדפוס שלנו, הדפוס הראשון בנגב, ישמע מוזר השימוש במושג "אבטיח", אולם בפי עובדי דפוס בארי זהו מונח שגור.
המושג ״אבטיח״ התקבע אצלנו עוד בימי הדפוס הראשונים. הדפוס, שהפך במהלך השנים לאחד הגדולים והמובילים בין בתי הדפוס בישראל, כבר מזמן לא נראה כמו בית דפוס קלאסי, מהסוג שרואים בצילומים ישנים. מדובר על מפעל הייטק מתוחכם ומלא טכנולוגיות שזנחו מזמן את העופרת ומתמקדות בענן ובעוד המצאות ממוחשבות של המאה ה-21.
אז מה זה בעצם "אבטיח" על פי הדפסים?
כך מוגדר המונח ״אבטיח״ בלקסיקון המקומי: אבטיח – שגיאה רצינית בעבודות הדפסה בדפוס, שאין לה תקנה (פאשלה – בלע"ז). את המושג הזה הביא לזר זורע (הדפס הראשון בנגב) מדפוס "אמנות" בחיפה, בה קיבל את הכשרתו המקצועית הראשונה. כשמישהו בדפוס עושה "אבטיח", אזי כל הנייר המודפס עובר לידיו המיומנות של מנדוש (החבר שהיה ממונה על גריסת ההדפסות השגויות) והוא עושה מהניירות הלבנים פנקסים לכל דורש, או גורס את הכל למיכל של "אמניר".
המושג "אבטיח" כל כך שגור בפינו שמעולם לא עצרנו לבדוק באמת מה מקור השם בדפוס החיפאי, השמועות מספרות, שהיו אומרים למי שעשה טעות "שידחפו לו אבטיח…" אולי באמת היה עדיף לא לדעת:)
אנחנו מקווים שתמיד אבטיח יזכיר לכם רק קיץ והכי הכי חשוב לא לעשות "אבטיח" כשאתם בוחרים אחד כזה בסופר או אצל הירקן.
Beeri Blog 
פינגבאק: How the Watermelon Wound Up as a Symbol of Palestinian Nationalism - Jewish Exponent